נוף ואדם \ רעיה גבאי

"תפקיד הצייר הוא לתחם ולהטיל החוצה את מה שמראה את עצמו מה שנראה בתוכו " (מוריס מרלו פונטי)

מערכת היחסים המורכבת שבין האדם לטבע היוותה מאז ומעולם מצע לאין-ספור יצירות אמנות. התנועה הרומנטית בשלהי המאה ה-18 ראתה בנוף את התגלמות הנשגב האלוהי. הנושא המרכזי בציור הרומנטי הוא הטבע בכל הדרו וכוחו הנורא, אפסות האדם אל מול הטבע , אל מול הטבע הפראי והבלתי צפוי. בתוך כך העיסוק באדם מול הטבע היווה נושא שהאמנות הרבתה לדון בו ומכאן נהייתם של האמנים אחרי המיסטיקה והרגש.

רעיה גבאי שואבת את נושאיה מתוך צילומים אישיים אותם היא מעבירה על בדים קטנים ויוצרת מציאות חדשה . במרכז יצירתה, ציורי נוף שכל אחד מכיר, ואולם בו בזמן הוא אינו קיים בשום מקום. היא יוצרת תמהיל, צירוף בעל מאפיינים שונים בין הנוף המוכר לבין הנוף הפנימי שלה . נוף אישי, שאולי לא היה מוכר גם לה. האדם במרחב הנופי תופס מקום משמעותי ביצירתה. בעבודות בהן מופיעות דמויות דומה שגבאי כמו מקפיאה את הרגע בזמן, כרגע חסר חיים, חסר תנועה כמו להשהות את זיכרון הרגע. התבוננות בעבודות מעלה על הדעת את כתיבתו של רולאן בארת על הדימוי המצולם, כדימוי שיוצר רגע שאבד. הרגע שהיה ולא יחזור.

העבודות ברובן מצוירות בפורמט קטן ואינטימי ובעבודת מכחול אימפרסיוניסטית רגישה .יש בעבודות כנות וצניעות המשקפים את אופיה של היוצרת .וכפי שכבר אמר הפילוסוף ביצירתה משקפת גבאי את מה שבתוכה.

תערוכה זו התאפשרה באדיבות בית האמנים בראשל"צ שזיכה את יצירתה "ימי קורנה" בתערוכת "קול החברים" 2020 בפרס אמן מצטיין.

לאה טופר - אוצרת התערוכה