החברה העירונית ראשון לציון, תרבות, ספורט, נופש - עמוד הבית

מחזה ובימוי: שלומית ארנון ויפעת זנדני-צפריר, עיצוב תפאורה: אבי שכוי, עיצוב תלבושות: מיה פלג, מוסיקה: איסר שולמן, עיצוב תאורה: אורי מורג. בהשתתפות: יואב בר-לב, ענת פדרשניידר, רועי שגב, יפעת זנדני-צפריר, ליאת פישמן-לני, יונתן בן-גל

  

מספר למחזה - דבר המחזאיות שלומית ארנון ויפעת זנדני-צפריר

כשהספר על הצנחנית חביבה רייק – ("חביבה" מאת תהילה וזאב עופר) התגלגל לידינו, נדהמנו מעוצמתה של אישה אחת אמיצה, מיוחדת ומורכבת שסיפורה לא סופר. בניגוד לחנה סנש, שאין ילד בישראל שלא מכיר את שמה וסיפורה, חביבה, שנשלחה בדיוק לאותה משימה - צניחה מעבר לקווי האויב במלחמת העולם השנייה – נשארה ידועה למעטים בלבד.  אבל לא רק סיפור גבורתה הוא ששבה את ליבנו, דמותה כבשה אותנו בתשוקתה העזה לחיים, החיפוש הבלתי מתפשר אחר האמת שלה והצורך לתת משמעות לכל רגע בחייה, וכמובן, אהבתה לצבי אריסון- סיפור אהבה בלתי אפשרי בין קפיטליסט עשיר ובעל אדמות לחלוצה סוציאליסטית.      

 

המעבר מביוגרפיה של דמות היסטורית למחזה היה מאתגר ומרתק. איך לוקחים חיים שלמים ומלאים של אישה אחת והופכים אותם לדרמה המתרחשת בתקופת זמן מוגבלת? איך מיצגים את כל האנשים שהיו משמעותיים בחייה במספר דמויות מצומצם? בחרנו להתמקד בתקופת הזמן מעלייתה ארצה עד ליציאתה לשליחות. תקופה שבה מבחינה דרמטית עמדו בפניה בחירות משמעותיות.  שלוש הדמויות המקיפות אותה מייצגות שני צדדים בקונפליקט המרכזי שלה - הגשמה אישית מול מחויבות חברתית. דמותה האידיאליסטית חסרת הפשרות שוויתרה על אהבת חיים למען הדרך בה בחרה, עימתה אותנו עם המציאות העכשווית של ימינו ששמה מעל הכל את ההגשמה העצמית ואושרו של היחיד בעולם הישגי וחומרני.

כך נולד סיפור המסגרת על יעל, שכמו הצופים, נחשפת לסיפורה של חביבה במקרה, דרך המפגש עם מר אריסון במסגרת פרויקט מחויבות אישית.  יעל,  נערה מתבגרת, שמחפשת את הקול הייחודי שלה בעולם שבו אתה = מה שאתה לובש, איפה אתה גר וכמה כסף יש להורים שלך, מתקרבת לרצונותיה האמיתיים וליכולתה הפנימית להגשים אותם דרך המפגש עם סיפורה של חביבה רייק.  

                                                                                                           

מבנה המחזה ובחירת הדמויות

סיפור המחזה מתרחש בשני מישורים שיוצרים השתקפות נגטיבית: ההווה שבמרכזו יעל – נערה פסיבית ונגררת. העבר שבמרכזו חביבה - אישה אקטיבית ומובילה.

 

האתגר שעמד בפני המחזאיות  היה איך לחבר בין שני הסיפורים שלכאורה נראים כה רחוקים אחד מהשני. הדמות המחברת בין שני המישורים היא זו של מר אריסון שמשמש בתפקיד המספר המתווך.

    

גם במעגלים המישניים יצרנו השתקפויות: בני- הנער הדחוי בשל מעמדו הכלכלי הנמוך שדווקא בו מתאהבת יעל. צבי (בצעירותו)- הגבר הדחוי בשל מעמדו הכלכלי הגבוה שדווקא בו מתאהבת חביבה. שתי הדמויות (מתוך בחירה אומנותית) מגולמות על ידי אותו שחקן.

כך גם יתר הדמויות המקיפות אותן: טאצ'י- חברתה הטובה של יעל שמסמלת את הזרם החברתי המרכזי ומתווה נורמות. דבורה- חברתה הטובה של חביבה שמסמלת את ההליכה בתלם ועושה כמצופה ממנה בחברה. יהלי- בן כיתתה של יעל, "מלך הכיתה" שכל הבנות מאוהבות בו. יאיר- בן קבוצתה של חביבה ומזכיר הקיבוץ אשר מסמל את היהודי החדש "מלח הארץ" מי שאפשר ורצוי להתאהב בו. מר אריסון אינו משמש כדמות מתווך בלבד אלא כדמות שמחפשת בעצמה תיקון לטעות שעשה בעבר ודרך יעל מצליח לעשות את השינוי.

 

התפאורה

 

על מעצב התפאורה בהצגה היה ליצור במה אשר בשניות ספורות תשנה פניה ותאפשר לשני סיפורים, אחד מהם מתרחש בהווה ואחד בעבר, להתרחש במקביל ולסירוגין. המעצב בחר לחלק את הבמה לשלושה מוקדים:  ימין במה מייצג את ההווה ובו, באופן קבוע, מצוי חדרו של מר אריסון אשר בו מתקיימות פגישותיו עם יעל.  שמאל במה מייצג את העבר ובו מתרחשות סצנות הקשורות בחביבה רייק (בקיבוץ, בנמל, בחוף הים...). במרכז הבמה מוצב "אלמנט מסתובב" אשר בחלקים שמתרחשים בהווה הוא מייצג את שטח בית הספר בו לומדים יעל, בני וחבריהם ובחלקים של המחזה אשר מתרחשים בעבר הוא מייצג את הפרדס בקיבוץ בו חיה חביבה רייק.  מאחר וההצגה נעה בשני המישורים האלמנט מסתובב מצידו האחד לשני מספר פעמים במהלך ההצגה.

בחלק האחורי של הבמה תלוי מסך ובו ציור של נופי הקיבוץ בארץ ישראל המתיישבת. המסך מוצלל על ידי מסך רשת כהה נוסף והוא מתגלה על-ידי תאורה רק כאשר מתקיימות סצנות העבר - סיפורה של חביבה.

לעיתים במהלך ההצגה מתערבבים הסיפורים ומוקדי הבמה "זולגים" אחד לתוך השני, כך יעל ומר אריסון (בהווה) מוצאים עצמם בשטח המייצג את העבר וצבי וחביבה (עבר) מוצאים עצמם בחדרו של מר אריסון בו הוא נפגש עם יעל (הווה). מקרים אלו קורים כאשר שני הסיפורים מגיעים לנקודות מפנה ומשפיעים אחד על השני כך שלרגעים נדמה שהם הופכים לסיפור אחד.

 

ביוגרפיה של הדמויות

 

חביבה רייק (מרתה). נולדה ב - 1914 למשפחה חסרת אמצעים. אביה נפטר בילדותה ולאחר שסיימה לימודיה לקחה על עצמה את עול פרנסת המשפחה. בגיל 15 הצטרפה לתנועת השומר הצעיר בעיר מגוריה בסלובקיה והייתה אחת החברות הפעילות. היא הדריכה קבוצת חניכים, התמסרה לעבודת הקרן הקיימת לישראל ושקדה על לימוד השפה העברית כהכנה לעלייה ארצה. בדצמבר 1939 ערב כיבוש סלובקיה בידי הנאצים עלתה ארצה והצטרפה לקיבוץ מענית אל יתר חבריה מהתנועה שעלו לפניה.

בקיבוץ הייתה פעילה מאד בענפים רבים אבל הרגישה שהיא לא ממצה את יכולותיה ובמאי 1942 התגייסה לפלמ"ח. כשהגיעו לארץ הידיעות הראשונות על השמדת היהודים באירופה, התנדבה לשליחות של צניחה מעבר לקווי האויב הגרמני כדי לסייע ליהודי סלובקיה. אמה האלמנה, אחיה ואחיותיה שנשארו בסלובקיה כבר הושמדו אז באושוויץ ובמאיידנק. חביבה לא ידעה זאת וחיה בדאגה קשה. למי שניסה להניא אותה מלצאת לשליחותה המסוכנת ענתה שעליה לצאת "כאם הפורצת לתוך בית בוער להציל את ילדיה". היא עברה אימוני צניחה במדי חיל האוויר הבריטי. כינויה בצבא היה "הצנחנית רובינסון".

בספטמבר 1944 הוצנחה בעיר מגוריה באנסקה ביסטריצה. היא מילאה משימות שונות מטעם חיל האוויר הבריטי והקימה תחנת שידור לקשר עם המפקדה הבריטית ומטעם היישוב היהודי היא טיפלה באוכלוסייה היהודית ועמדה בקשר עם יהודים שלחמו ביחידות פרטיזנים. הופעת הצנחנים מארץ ישראל עוררה התרגשות בקרב היהודים הנרדפים בסלובקיה שקשה לתאר אותה. …" ברגע הראשון לא יכלו להאמין בבואי. החזרנו להם בהופעתנו את האמונה בתנועה ואת הצורך להמשיך בדרכינו… העבודה רבה וחבל שלא יכולנו להגיע קצת יותר מוקדם. הבאנו קצת אור ותקווה בחייהם האפורים..  כל יום שאנו בחיים הוא מתנה משמיים. אני חיה כעת רק במחשבה אחת- להציל עד כמה שאפשר.." (חביבה במכתב מסלובקיה לחבריה בארץ). 

היא הצליחה לארגן בריחה של קבוצה גדולה של יהודים שעוד נותרו שם להרים. כעבור ארבעה ימים הותקף המחנה ע"י אנשי אס.אס. וחביבה נשבתה ונלקחה לבית הסוהר בבאנסקה ביסטריצה.

חודש לאחר מכן הוצאה להורג יחד עם צנחן נוסף, רפאל רייס ועוד כמאתיים יהודים. ב- 1952 הובאה למנוחת עולמים בחלקת הצנחנים שבהר הרצל.

 

צבי אריסון: נולד ב - 1910 למשפחת איכרים עשירה מזיכרון יעקב, מאז ילדותו עזר בעבודות המשק החקלאי והכרם המשפחתי. למד בגימנסיה הרצליה בתל אביב וב – 1928 בהיותו בן 18, עם סיום לימודיו,  נשלח לבלגיה ולמד בפקולטה למנהל ומסחר.

באירופה ניהל צבי חיי סטודנט עשירים וחסרי דאגות, שיחק טניס וגולף, טייל בפריז ובלונדון ובילה עם צעירות נאות ואלגנטיות. כשהכיר את חביבה כבר היה לו עסק משגשג משלו. בחביבה גילה עולם שלא הכיר כלל ובו היא בלטה בהתנהגותה הבלתי אמצעית, בלהט שבו הביעה את השקפת עולמה הסוציאליסטית וברקע השונה כל כך משלו.

צבי ביקש את ידה של חביבה מספר פעמים אבל תמיד נתקל בסירוב למרות שמאד אהבה אותו.

שנתיים לאחר נפילתה של חביבה התחתן צבי ונולדו לו בן ובת. צבי נפטר ב - 1992 בהיותו בן 82 בדיור מוגן יוקרתי במגדל " פנורמה" בחיפה. עד סוף חייו שמר על קשר עם בני משפחתה של חביבה ומעולם לא שכח אותה.

 

מבוא היסטורי:  דרך דמותה ההיסטורית של חביבה רייק נפתח צוהר לפיסת היסטוריה מרתקת שהייתה בבסיס עיצובה של החברה הישראלית. סיפורה של חביבה מתרחשת בין השנים 1939-1944 – מערב עלייתה ארצה עד נפילתה על אדמת סלובקיה.

בתקופה זו התרחשו שני תהליכים היסטוריים – בארץ: בנייה ויישוב הארץ והקמת הקיבוצים בימי המנדט הבריטי ובמקביל באירופה: מלחמת העולם השנייה ויישום ה"פיתרון הסופי".

           

היישוב היהודי בא"י בתקופת מלחמת העולם השנייה: במאי 1939 פרסמה בריטניה את הספר הלבן השלישי (מקדונלד), שאיים לשים קץ למפעל הציוני. בספטמבר 1939, פרצה מלחמת העולם השנייה, והציבה את בריטניה במלחמה נגד גרמניה.

השאלה ביישוב היהודי היתה כיצד מגיבים למדיניות של בריטניה? בן גוריון קבע את המדיניות של היישוב היהודי: "עלינו לעזור לבריטים במלחמתם, כאילו לא היה הספר הלבן, ועלינו לעמוד נגד הספר הלבן כאילו לא פרצה מלחמה". על סמך קביעתו של בן גוריון נקטה הנהגת היישוב בשיתוף פעולה מלא ככל האפשר עם בריטניה, ובמקביל עסקו ברכישת קרקעות וכן ננקטו פעולות להפרת ההגבלות על העלייה שהוטלו על-ידי הבריטים.

 

שיתוף פעולה עם הבריטים: מטרות -  עזרה במיגור גרמניה הנאצית. הנהגת הישוב האמינה ששת"פ עם הבריטים, יביא לביטולו של הספר הלבן ובתום המלחמה יתייחסו בריטניה והמעצמות האחרות לבעיית א"י והציונות. שת"פ יחזק את הישוב היהודי מבחינה צבאית וכלכלית ויכין אותו לקראת המאבק בערבים.

 

שת"פ בתחום הצבאי: ההנהגה תמכה בגיוס לצבא הבריטי כדי לקחת חלק פעיל במלחמה, אמנם, נעשו ניסיונות להקים יחידות עצמאיות, אך הבריטים הערימו קשיים. רק  ב -  1944 הוקמה הבריגדה היהודית, שלאחר מספר חודשי אימונים נשלחה לאירופה (צפון איטליה). בארץ הוקמה יחידה שהורכבה בעיקר מאנשי ההגנה, בתפקידי מודיעין וחבלה. היחידה פעלה בסוריה ולבנון שהיו אז תחת שלטון צרפת.

ב- 1933 ו- 1934 הוכשרו צנחנים שמטרתם הייתה לצנוח במדינות הכבושות במזרח אירופה כדי לחבור לתנועות המחתרת והפרטיזנים. מנקודת מבטם של הבריטים הם נשלחו למשימות ריגול אולם מבחינת היהודים המטרה היתה ליצור קשר עם יהודים בארצות אלה. מרבית הצנחנים נתפסו והוצאו להורג לאחר עינויים קשים.

משמעות שתוף הפעולה הצבאי: השירות בצבא תרם לרכישת ידע צבאי ועזר בעתיד במלחמת העצמאות ואחר בהקמת צה"ל. הצנחנים סייעו בהצלת יהודים ויצרו קשר עם יהודי אירופה.

העם היהודי לקח חלק במלחמה נגד הנאצים. נוצרה תשתית כלכלית וצבאית למדינה שבדרך.

 

המאבק בבריטים

 

העפלה : עיקר המאבק היה לפעול נגד הספר הלבן, ולאפשר עלייה לא"י. התפקיד הוטל על המוסד לעלייה ב'  שהורכב ברובו ע"י אנשי ההגנה ועסק בארגון העלייה הבלתי לגלית לא"י.

העלייה הבלתי לגלית התנהלה בשני אופנים: דרך הים ודרך היבשה. היקף ההעפלה הימית היה קטן בתקופת המלחמה בגלל הקשיים שהיו כרוכים בתנועה ימית. הבריטים נלחמו בהעפלה הימית בכל כוחם וניסו לעצור בכל דרך אוניות וספינות מעפילים כדי למנוע כניסת לארץ.

 

מאבק להתיישבות: חוק הקרקעות שפורסם בתחילת 1940, הטיל הגבלות על רכישת אדמות ליהודים במטרה למנוע התיישבות יהודית. ההתיישבות כמו ההעפלה, נועדה כדי להילחם במדיניות הבריטית. במשך שנות המלחמה הוקמו יותר מ – 50  ישובים מהם 38 קיבוצים בכל חלקי הארץ.
למפעל זה מספר יעדים:

1.  מאבק פוליטי בבריטים.

2.  ההתיישבות היוותה גורם חשוב בקביעת גבולותיה העתידיים של המדינה שבדרך.

3.  מבחינה אסטרטגית – הייתה להתיישבות חשיבות ביטחונית שבאה לידי ביטוי במלחמת השחרור.

 

פעולות עזרה והצלה

 

עד לראשית 1942 לא עשה היישוב כמעט דבר לנוכח הידיעות הראשונות על רצח יהודי אירופה.

הדעה הרווחת הייתה, כי גורלם של יהודי אירופה קשור לסבל של תקופת מלחמה. היישוב האמין כי היהודים בגטאות יצליחו להתמודד עם הסבל.

 

מה היו הסיבות שהיישוב לא האמין לידיעות?

הידיעות המחרידות היו בלתי נתפסות, נראו מוגזמות וגררו תגובות של חוסר אמון מצד העיתונות העברית. היישוב היה טרוד בבעיות קיומיות: היחסים עם הבריטים, שאלת הספר הלבן של 1939, העפלה וגיוס לצבא הבריטי. ב – 1942 העיסוק העיקרי של הישוב היה מציאת דרכי ההתגוננות מול התקדמותו של רומל במצרים.

 

מה גרם למפנה בהתייחסות היישוב?

ב – 1942 החלו להגיע לא"י דו"חות מהימנים יותר על הנעשה באירופה. לחץ מטעם מפלגות ביישוב על נציגיהן בהנהגה, בסוכנות וב"ועד הלאומי" הביא לכך שבנובמבר 1942 פרסמה הסוכנות  אשור רשמי לידיעות על זוועות המלחמה. ב – 1943 החלה מסתמנת מפלת גרמניה, דבר שעודד יצירת פעולות שונות. בינואר 1943 הוקם "ועד הצלה", שנועד לגבש ולבצע תוכניות שונות להצלת יהודי אירופה. באיסטנבול הוקם מרכז מטעם שליחי היישוב שריכז את פעולות ההצלה ויצר קשרים עם אישים בארצות שונות. 1943 – הוקמה יחידת הצנחנים והחלה שליחתם לאירופה. 1944 – גיוס לבריגאדה היהודית. הועד הצליח לארגן עליית יהודים מארצות הבלקן וסייע לפעילות המחתרות היהודיות באירופה הכבושה.

 

ביישוב התנהל וויכוח סוער סביב השאלה כיצד יש לפעול? האם להתמקד בהצלת יהודי אירופה או למקד את הפעילות בארץ. ההנהגה הייתה במלכוד. האם עשה היישוב כל שביכולתו להציל את יהודי השואה?

 

התהוות המפעל הקיבוצי

 

באותה תקופה עלו על הקרקע עשרות קיבוצים. חביבה הייתה פעילה נלהבת של השומר הצעיר עוד בסלובקיה וכשעלתה לארץ הצטרפה לחבריה לתנועה שעלו לפניה והקימו את קיבוץ מענית.

הקיבוץ היה אבן שואבת לצעירים אידיאליסטים שבאו להתגורר בו ולממש את הרעיון הסוציאליסטי. סיסמת הקיבוץ הקלאסית הייתה "לכל אחד לפי צרכיו ומכל אחד לפי יכולתו". מראשית קיומה, החברה הקיבוצית התבססה על ה"קופה המשותפת"  אשר מספקת את צרכי החברים. שיטה זאת נבעה מהנחת שוויון ערך האדם הגורסת שזכותו של האדם לסיפוק צרכיו נובעת מעצם היותו אדם ואין היא צריכה להיות תלויה ביכולתו הפיזית או בכישוריו כשם שאינה צריכה להיות תלויה ברכוש שצברו הוריו.

הקיבוצים קמו בתקופה חלוצית והיוו הגשמה של החזון הציוני. בנוסף לכך, הטיפול המשותף של הקהילה בבעיותיו של הפרט אפשרו לגייס מספר רב של בני אדם למען שמירה על ביטחון היישוב העברי בתקופה ההיא, ולכן התאימה צורת חיים זו למטרותיה של הציונות יותר מצורות חיים אחרות באותה העת.

 

מילון מושגים

סוציאליזם – תנועה מדינית וחברתית השואפת למשטר חברתי שלא יהיה בו ניצול, בו יחוסלו הבדלי המעמדות והזכויות המיוחדות של קבוצות שונות, בו יהיו כל הנכסים, המשק, האוצרות החומריים וכל אמצעי הייצור לקניין (רכוש) משותף של החברה וכל פירות העבודה יחולקו חלוקה צודקת בין כל האזרחים ללא אפליה על רקע גזע דת  מין או לאום.

קפיטליזם – רכושנות, משטר כלכלי המבוסס על הרכוש הפרטי ועל היוזמה החופשית בחיי הכלכלה. אמצעי הייצור וחלוקת התוצרת נמצאים ברשות בעלים פרטיים, המשתמשים בהם לצבירת רווחים. הקפיטליזם בהתפתחותו מביא לתהליך של ריכוז ההון בידי מעטים וליצירת מחנה עצום של פועלים שכירים.

שיחת קיבוץ – שיחה יומית אליה היו מחויבים כל חברי הקיבוץ להגיע.  שם נלקחו כל ההחלטות לגבי הכלל וגם לגבי הפרט. אף אחד לא יכול היה לעשות שום דבר על דעת עצמו ללא קבלת הסכמת הרוב. באותם ימים שיחות קיבוץ היוו את הלב הפועם של המפעל הקיבוצי. במשך שעות התנהלו וויכוחים על הקמת מפעל זה או אחר, הצטרפות למאבק על המדינה וגם על איזה צבע חולצה תלבש חברת הקיבוץ ואיזו תווית תהיה על התחתונים.

מחסן בגדים כללי – (קומונה) מאחר שאנשי הקיבוץ חיו חיי שיתוף מלא ברכושם, בעבודתם ובחלוקת רווחיהם, גם הבגדים היו משותפים - לאף אחד לא היו בגדים משלו. כל אחד היה חייב למסור את כל בגדיו למחסן הכללי. במחסן תיקנו, הטליאו וכיבסו את הבגדים. בכל יום נערך סבב חלוקת בגדים לחברים וכל אחד קיווה לקבל בגדים לפחות לפי מידתו...

סרטיפיקט - תעודה, קיצור של המונח Immigration certificate - אשרת עליה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. רישיון העלייה חולק על פי מכסות שנקבעו על ידי הבריטים במשא ומתן בינם לבין ההנהלה הציונית בהסתמך על תקנות הספר הלבן הראשון. בעקבות טענות ערביות על פגיעה בפרנסתם כתוצאה מהמוני העולים היהודים לארץ, פרסם שר המושבות הבריטי וינסטון צ'רצ'יל מסמך הקובע כי העלייה היהודית לארץ ישראל תוגבל למכסה אותה תהיה מסוגלת הארץ לקלוט מבחינה כלכלית, מבלי שהדבר יהפך לעול על כתפי תושבי הארץ הקיימים. לשם מימוש החלטה זו קבעו שלטונות המנדט צורך ברישיון עליה מיוחד, אשר כונה "סרטיפיקט".

צנחני הישוב היהודי בתקופת מלה"ע השנייה - כאשר הגיעו לארץ הידיעות על מימדי ההשמדה של יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה, הציע ארגון ה"הגנה" למודיעין הבריטי לשתף כוחות יהודיים מתוך היישוב בארץ ישראל לעזרה. הוצע שיחידות פלמ"ח תשלחנה דרך הים או האוויר אל מעבר קווי האויב הגרמני אולם הבריטים הסכימו להחדיר למזרח אירופה רק מספר קטן של סוכנים. ההגנה גייסה למשימה זאת אנשים מתאימים יוצאי ארצות הכיבוש. הבריטים העניקו למתנדבים אימון מקצועי מיוחד שכלל לימוד צניחה, קריאת מפות ואימון בשיטות פעולה של קומנדו ומחתרת.

הפעלתה של תוכנית ההצנחה החלה בשלב מאוחר של המלחמה ובעיקר בשנת 1944. רוב המועמדים לתוכנית נבחרו מקרב לוחמי הפלמ"ח וחלקם מקרב התנועה הקיבוצית.כ- 250 נשים וגברים התנדבו, 110 עברו הכשרה, אך מחמת קשיים שונים אומנו והוכנו לפעילות מבצעית רק 37 צנחנים. ביניהם חנה סנש ואנצו סירני.למעשה הצנחנים פעלו בכפל תפקידים- מטעם הצבא הבריטי היה עליהם לאסוף מידע מודיעני על פעילות הצבא הנאצי. ומטעם ההגנה להציל יהודים ולארגנם להגנה עצמית.

 

 

שאלות לדיון

האם הכרתם את סיפורה של חביבה רייק לפני שצפיתם בהצגה?

האם אתם מכירים צנחנים נוספים אשר פעלו למען מדינת ישראל מעבר לקווי האויב?

עם איזו דמות בהצגה התחברתם? מדוע?

בהצגה שני סיפורים – של יעל בהווה ושל חביבה בעבר, מהן נקודות הדמיון בין הסיפורים? מה השוני? התייחסו לדמויות הראשיות, לדמויות המשניות ולהיבטים נוספים בהצגה.

יעל מפתחת מערכת יחסים עם בני הנער הדחוי בבית הספר, מדוע לדעתכם נקשרת יעל דווקא אליו למרות שאינו נמנה על חבריה הקרובים?

בהצגה נפגשים ערכים בהווה עם ערכים בעבר, העלו את ההבדלים בין הערכים אז והיום (צניעות מול ראוותנות, אמת מול העמדת פנים, שייכות מול אינדיבידואליזם, קולקטיביות ושיתוף מול הישגיות וחומרניות וכו').

מה למדה יעל מסיפורה של חביבה רייק ולאילו צדדים באישיותה היא נחשפה תוך ההיכרות עם חביבה?

למה לדעתכם נקראת ההצגה "צו הלב"?

נושא ההתנדבות תופס חלק  גם בחייה של יעל וגם בחייה של חביבה. תאר את ההתנדבות של כל אחת מהן.

בתחילת ההצגה אנו פוגשים ביעל שמגלה אי רצון נוכח הפרויקט שהגרילה – פגישות עם קשיש בבית אבות. עם הזמן יעל ומר אריסון מפתחים קשר מיוחד. מה תורם המפגש לכל אחד מהם?

האם גם אתם מתנדבים/התנדבתם? ספרו על חוויית ההתנדבות ועל התרומה ההדדית שבה.

כיצד, לדעתכם, תורמת התפאורה להבנת המחזה?