האם אהבה מספיקה כדי לגשר בין האדם השונה לבין הנורמטיבי? מה חלקה של החברה בשילובו של השונה בתוכה? המחזה "ילדים חורגים לאלוהים"

של תאטרון באר שבע, נותן מענה לסוגיות אלו ואחרות בדרמה הנוגעת ללב, שעלתה בשבוע שעבר בהיכל התרבות, בפני גמלאים ומאות תלמידים מחמישה בתי ספר על יסודיים השותפים לסל תרבות עירוני, ואחרים.

המחזה עוסק ברומן אשר נרקם בין ג'יימס לידס, מורה שאפתן ושומע, שהחל עבודתו בבית ספר לתלמידים חירשים וכבדי שמיעה, לבין שרה נורמן, חרשת אילמת, למודת אכזבות, בוגרת המוסד אשר ממשיכה לעבוד בו כמנקה, ומסרת בתוקף ללמוד לקרוא שפתיים או לדבר.

ג'יימס, המוקסם מיופייה גומר אומר בלבו, התקרב אליה, על מנת לבנות גשר בין שני העולמות, למרות הקשיים האובייקטיבים והסביבתיים. הקהל התרגש מחכמת הסיפור האנושי המורכב, ומצוות השחקנים המופלא, שחלקם כבדי שמיעה וחרשים.

השימוש בשפת הסימנים והכתוביות המופיעות על מסך לטובת הקהל השומע, מעניק פן נוסף להצגה, המבקשת להעביר את המסר הסמוי כי כל אחד יכול להיחשב חריג בתנאים מסוימים