משנשאל פיקאסו לפשר יצירתו השיב: "אל תשאלו אותי לפשר יצירתי כפי שאין אתם שואלים את הזמיר לפשר שירתו". ניצה ניחנה ביכולת להבהיר ולהסביר בשפת הציור, רגשות מתפרצים, הבאים לידי ביטוי בצורות וכתמי צבע אינטואטיביים החוברים יחד לקומפוזיציה, שתמיד ניתן למצוא בה רמז לאהבותיה: אהבה לטבע, לפרחים, לצבעים, לטיולים, לאנשים ומעל לכל- לשי, בנה החסר אך נוכח כמעט בכל פינה בעבודתה. יצירתה מלאה רגש, עוצמתית ומשקפת תשוקה והיאחזות עקשנית בחיים, למרות האין. עולם פנטסטי המורכב מצורות, צבעים, טקסטורות, ולמרות העצב והחסר הפנימי האינסופי, מובאת בציורים איזו אופטימיות, חיוניות וצבעוניות המהלכת קסם על המתבונן.ניצה החלה את מסע האומנות שלה ביום היא איבדה את בנה, נחושה בהחלטה ללכת בעקבותיו, היא מגלה את יכולותיה והאושר שמעניק לה עולם ציור המדהים אף אותה בעוצמותיו. מעשה הציור מהווה בעבורה סוג של השהייה, של עונג בלתי מוסבר, שתוצאתו באה לידי ביטוי בבדים המצוירים המשקפיםמציאות חיים פנימית, פנטסטית, הניזונה מרגשות עזים ואהבה גדולה למצוי, ובעיקר לילד הגלום בנפשה ושאיתו היא מתקשרת בשפת הציור.

אוצרת: ורד אךון-נול

מנהלת תחום אמנות ואוצרת עירונית: אפי גן