תערוכת יחיד לאמנית הראשונית, שרה זילברשטיין, בגלריית בית יד לבנים, פתיחה חגיגית בתאריך 23 ליוני בשעה 20:00 נעילה 18 לאוגוסט.

בתערוכה, "ריחוף", מציגה האמנית שרה זילברשטיין סדרה של ציורים וצילומים בהשראת שיריה של המשוררת ר. חמדה. העבודות משרות אוירה חלומית, זמן שעצר באמצעו של תהליך צמיחה וגלגול. שרה בונה מילון פרטי של סמלים ומשמעויות המשמשים ביצירותיה: הדוכיפת הגנדרנית, הפרפר, הנבטים, גזעו המפותל של הפיקוס, השמלות המרחפות ומעל הכול הרקמה בחוטי זהב וכסף; מהם היא יוצרת תחביר פרטי המספר את המיתולוגיה האישית, המשפחתית, בחוטי רקמה היא שוזרת את הוויית החיים בישראל של ימינו.

הנרטיב העולה בתערוכה של שרה מרחף בין קצוות מנוגדים; הנבטים נדמים לעיתים כמרקדים ולעיתים כמוטציות מפלצתיות. עצי הפיקוס מציגים עלווה ירוקת עד ועשירה, אך גזעם המפותל מעיד על התסבוכת שמתחת. הדוכיפת מתגנדרת בציצית אך קינה מצחין וריחו מבאיש. השמלות  העדינות מעידות על עושר אך הן גם מחוך מגביל, כלוב של זהב.  ניצני הפרחים מסמלים צמיחה, אך הם נחנטו, מתים בדמי ימיהם.

העדינות והאסטטיות של היצירות מתעתעות בצופה ומסתירות לעיתים מהות סיוטית. היא עושה שימוש בריבוד של שכבות נייר עדינות המעלות תחושה של שבריריות על סף פרימה והתפוררות, ובכל זאת החוטים אוספים הכול יחד תלוי על בלימה. כך גם בשמה של התערוכה המקפל בתוכו מחד את חווית השחרור העילאית שבריחוף, ומאידך את סכנת ההתנתקות וההתרסקות המלווה אותו.

קרן ויסהוז
אוצרת התערוכה, יוני 2013