הסימנייה, מסמנת את המקום בספר שאליו הגענו, המקום בו נתקענו, נעצרנו ואולי נמשיך משם או לא נחזור אליו שוב. האמנים התייחסו בעבודתם אל נושא הסימנייה  בדו-שיח  בין הדימוי לטקסט, ביחסים המתקיימים בין המילה הכתובה לדימוי הוויזואלי.

שמה של התערוכה מציב את הצופה בה במקום שסימן עבורו האמן. בדו-שיח זה מנסים היוצרים להבין את משמעותו של סימן, של קודים נסתרים הנמצאים בטקסט הנבחר. כלומר, מתן פרשנות סובייקטיבית של הטקסט על ידי הפעולה האמנותית.

אחת המחשבות שעלו במהלך בחירת האמנים והעבודות היתה שאין הגדרה אחת למילה ולא כל שכן לטקסט שנתון לפרשנות שונה ואינדיוידואלית המביאה לנקודת מבט שונה לרעיון המתפתח עם האמן ותהליך עבודתו.

נשאלת השאלה האם טקסטים הם אכן נושא היצירה או ההתרחשות סביבם. ישנן עבודות אשר מציעות ייצוג של הטקסט וישנן עבודות המספרות סיפור משלהן עליו. בכל מקרה, האמן משאיר את סימניו וסימניותיו ויוצר דיון רחב ומגוון בציור, צילום, פיסול, הצבה ווידיאו.

משתתפים בתערוכה :
אתי בשביץ, בטי זורע, ג'ני בלוך, דיאנה פומרנץ, ויויאן בירקנפלד, חנה לרנר, טלילה צור עברון, ישראל רבינוביץ, מיכל אורגיל, מלינה גברעם, משה וולך, סול ברקו, פנינה שריג, ציפי לוסטיג, רות אורנבך, רות פינס, רוני וחדווה ראובן, שרה זילברשטיין, שרה הילמן, , תמר איסטרין.