במוזאון ראשון-לציון תפתח ב-7 באפריל התערוכה "שייכים", שהינה תערוכה ראשונה בסדרת תערוכות המתכתבות עם תרומתה של ראשון-לציון לעיצוב הזהות, התרבות והלאומיות הישראלית.

התערוכה לוקחת את הצופה אל מחוזות הרגש הסמויים מן העין  של אנשים בישראל הבוחנים את תחושת הזהות והשייכות שלהם לארץ. בתערוכה מציגים 23 אמנים במגוון סגנונות ואמצעים: ציור, רישום, צילום, פיסול, טקסטיל, מיצב ווידאו ארט.
האמנים מתבוננים פנימה ואל עבר הסובב אותם. הניגודים, הצורך להיחשב כחלק מן החברה הישראלית, טשטוש הזהות, חשיפת הפצעים, השאיפה להתמזג ולהיות בעל זהות שלמה, החיים עם זהות חצויה והחשש מן הניכור. כל אלה חושפים תהליכים פנימיים ועמוקים הטבועים בכל נימי היצירה. הכאב והשמחה בדרך אל הגדרת הזהות שלהם בחברה הישראלית הרב תרבותית, תוך יניקה משורשי העבר של ארץ המוצא ומבט אל מה שצופן להם העתיד.

האמנים יוצרים בעבודתם  מקום אישי, שהוא לא פה ולא שם, הוא אזור ביניים הנמצא  "בין לבין". בתערוכה זו ניתנת לנו ההזדמנות להציץ אל 'אזור הביניים'.

ארגנטינה, אתיופיה ברה"מ לשעבר, מקסיקו מרוקו ופולין, קמבודיה, שבדיה ותימן הן מגוון ארצות המוצא של אמני התערוכה. "חלקם נמצאים בחיפוש תמידי אחר 'בית', תוך שהם נקרעים בין החלום הציוני של הגשמה עצמית בארץ היהודים לבין  מציאות חייהם  בעבר והקשר העמוק שלהם לתרבות ולהיסטוריה בארצות מוצאם" (אלה גולדמן).

בין העבודות והאמנים המציגים בתערוכה: ז'אק ז'אנו (1950, מרוקו) עם העבודה "העלייה של מנשקי המזוזות ממרוקו וגם אני ביניהם", 2016. זוהי עבודה עשויה ברזל וספרים המבטאת את נקודת מבטו של האמן על השיח התרבותי המתנהל כיום בעקבות אמירותיו של הצייר יאיר גרבוז אל מול ההתבטאויות של שרת התרבות מירי רגב. ז'אק ז'אנו עובד בגרוטאות ובחפצים שונים שאותם הוא אוסף ונותן להם הזדמנות שניה ומשלב אותם בפסלים שהוא יוצר בהשראת המקורות, האות העברית, קברי הצדיקים ובתי הכנסת.
עבודה נוספת בתערוכה היא של סיוון אלירזי  (1989, קייב אוקראינה), "רוח פרצים".

"בראש שלי היא עדיין טורקת את החלון הקטן במטבח כדי להגן עליי מפני הרוח, אותו משב מיסטי של כפור וחושך שעקב אחרינו את חמשת אלפים הקילומטרים מקייב עד לדירת החדר במרכז הקליטה בקריית ים." ההעדר פועם בחייה כמו לב שני, נוכחות תמידית ועיקשת של נטישה וגעגוע.

הצילומים הינם חלק מפרויקט הגמר שלה בבצלאל, המורכב מפורטרטים מבוימים עם אמה, באתרים שונים בישראל.  פעולת ההצטלמות מהווה תביעה למרחב ולסימון טריטוריה, תוך שימוש בסמלים המתקשרים למושגים של נשיות, חוסר אונים, הגירה ותרבות רוסית.

שתי עבודות נוספות המציגות בתערוכה הן של האחים מורן ואור יוגב (1985, 1987 ישראל), שנושאן הוא "תעלומת הסבא האתיופי". סבם של האחים יוגב עלה לישראל מאתיופיה עם חבר בשנת 1947. ספור עלייתו ארצה עוד לפני קום המדינה, נותר בגדר תעלומה עד היום. עבודתה של מורן יוגב, "רבע אתיופית", 2013, הינה חיתוך לינולאום וקולאז' ממוחשב. בעבודתה מסופר ומאויר ספורה המשפחתי יוצא הדופן של מורן יוגב שנולדה וגדלה בקיבוץ, נכדה לסבא אתיופי. עבודתו של אור יוגב, "המיתוס", 2015 היא הדפס דיגיטלי.
 
פתיחת התערוכה ביום חמישי ה- 7/4/16 , תאריך נעילה 29/5/16,
עלות כניסה לתערוכה 20 ₪ ,  טלפון 03-9598862, מוזאון ראשון לציון, רח' אחד העם 2
שעות פעילות המוזאון: בימים א' ג' ד' ה' בין השעות 9.00 - 13.00 ביום ב' בין השעות  9.00-13.00
16:00-19.00