כל אחד מהאמנים המציגים בתערוכה עובד בטכניקה ששכלל ובמהלכה חל מזעור של עולמות גדולים יותר, לתוך עולמות מרוכזים. ההקטנה מאפשרת פירוק אמירה יחידה לטובת ריבוי קולות וניואנסים, שיחדיו הופכים ליריעה רחבה, מורכבת ומכילה. המבט הוא על חפצים קטנים, בהצבות הקוראות לנו להתקרב איליהן.

הפעולה מתרגלת מהלך של 'זום אין'-'זום אאוט' ומבקשת ירידה אל פרטים ובעקבותיה התרחקות לצורך תפיסת המכלול ומחייבת התבוננות איטית ומעמיקה המאטה את הקצב. דברים קטנים מצטרפים ל'יחד' גדול יותר, לשיתוף פעולה שמשיג יותר מסך חלקיו. התמצות והמיקוד הופכים  לאייקון, סמל המכיל משהו הרבה יותר רחב.