במוצאי שבת 1.9.18,בשעה 20:00 תיפתח בסדנא לאמנות רמת-אליהו, בראשל"צ התערוכה: שירת גברים

ברכות :
אלי פולק מנכ"ל החברה העירונית
רות מקבי,מנהלת אגף אמנות כותרים ומורשת.

רקיעות ברגליים,מחיאות כפיים ושירה הם רק חלק מרפרטואר המחוות, במיצב הווידיאו של האמן מישל פלטניק, אשר נוצר במיוחד לגלריית הסדנא לאמנות.

כשהם ישובים או ניצבים,צועדים במקום או עומדים,משחזרים שלושת הגברים שירים וסיפורים ששמעו בילדותם ובצעירותם.

שם התערוכה רומז לאיסור על שירת נשים והדרתן ממקומות ציבוריים,שעלה לכותרות ומולו מוצבת דווקא שירה אזרחית של גברים במרחב הפרטי. אל מול אפליה של נשים והדרתן מהספרה הציבורית מספר האב דווקא על תחושות של הזנחה שחש כגבר עולה בקהילה האתיופית מול טיפוח הנשים בנות הקהילה.

התערוכה מוקדשת לגברים, בני הקהילה האתיופית ,בני דורות שונים הנוכחים בחלל בקולם ובשירתם. בפינות שונות בחלל החשוך הם "מאירים" כמו גחליליות על יחידות הקרנה אינטימיות. האובייקטים (מוטות מתכת דקיקים )משתלשלים  מן התקרה וכמו צומחים מן הרצפה ומזכירים בגודלם ובצורתם משוטי סירה. בחלק ממיצב הווידיאו נעצרת התנועה ושני הגברים נותרים קפואים לכמה שניות בעוד האדם השלישי ממשיך לשיר ולזוז ולהפך.

פלטניק שעלה מצרפת עוסק במרבית עבודותיו ביחסים בין אבות ובנים ומנסה לפענח יחסים בין דוריים חוצי יבשות וארצות באשר הם. הביוגרפיה של הצעירים,שהיגרו מאתיופיה מצטלבת לרגע קט עם ההגירה, השונה מאוד, של האמן וחושפת את רגע ההעברה בין שפת ארץ המוצא והשפה העברית .

     העבודה שואלת :מה נרשם בזיכרון ? מה ניתן להעביר ולתווך בשפה אחרת ומה נשמט  בדרך ?

כמו בשחזור אירוע היסטורי,גם כאן קיימת חזרה,בזמן מאוחר יותר,אל סיטואציה מהעבר אשר נחרטה בזיכרון .בשחזור בדימוי הנע קיימת חזרה כפולה: הגברים  חוזרים אל אותו רגע בילדותם והוא מוקלט בשנית . האדם אשר נטל חלק באירוע המוקדם מעניק לו ,למעשה,משמעות חדשה. כך שירת הבנים שנולדו בישראל או עלו לארץ, מעניקה פרשנות מחודשת לטקסטים של השירים.הופעתם מחדש שרים באמהרית,כגברים צעירים הגאים בתרבות האם ודוברי השפה היא פעולה פוליטית ואישית.

עבודת הווידאו בהשתתפות: בלאי אבבה, ג'מרה אבבה, אגר אספה.

בגלריה של כל הדברים:מייפל ואגוז

בגלריה של כל הדברים,חלל תצוגה מחוץ למעגלי האמנות ובהשראת חדרי הפלאות,מציב בוריס קרביץ  מאייר ומעצב תפאורה,צעצועי עץ שחלקם קשורים לעולם הילדות ומקצתם אינם תמימים וילדיים כלל . בין פסליו: דמות של לוחם,בעלי חיים,בבושקה בדמותו. בארון מוצבת גם עבודה הנושאת גוון פוליטי ונושאת את השם:"צב הריסה"-מעין הכלאה בין צב לדחפור הריסה. קרביץ מתייחס בעבודה לחוויה שחווה בביקוריו בבקעה אצל חקלאים ערבים ולצבי הריסה הניתנים למשפחות רועי הצאן בצפון בקעת הירדן.

בערב הפתיחה יתקיים מופע המחול: צורת תרבות של חברי קבוצת תרבות עם הכוריאוגרפית רננה רז העבודה, שהחזרות עליה נערכו בסטודיו בסדנא לאמנות ,עוסקת בצורות וחוקרת את ההיבטים הכוריאוגרפיים ואת ההקשרים התוכניים והרגשיים הגלומים בצורות: צורות כאובייקט גיאומטרי וצורות כשיקוף וייצוג של רעיונות או ערכים. העבודה בוחנת כיצד אנו מתבוננים בצורות, את האופן בו צורות נחוות בראי הזמן .העבודה שואלת באילו צורות מתלכדות קבוצות ובאילו הפרט ומה קודם למה רעיון לצורה או צורה לרעיון.

 רקדנים: אדר רוני, אייזנר נדב, ברקן זואי, גל דורין, לובין מיכל, לניר גילי, מוכיח שקד,מנטל מאיה, רגב לבנה, רוזנברג מעיין ושחר שיבולי

על רננה רז - רננה רז: כוריאוגרפית, רקדנית ויוצרת רב-תחומית עבודתה מאופיינת במקוריות ובחדשנות. ביצירותיה משלבת דיסיפלינות שונות כתיאטרון ופרפורמנס. בעבודותיה בוחנת את מקומו והשפעתו של ההקשר על האופן בו מתקבל התוכן. זוכת פרס שר המדע התרבות והספורט ליוצרים צעירים לשנת 2002,2003,2006. זוכת פרס רוזנבלום לשנת 2006.

בין עבודותיה: YouMake ReMake   הכולל תגובות מבוימות לקטעי יוטיוב המתרחשות על הבמה, 'השימוע', אירוע תיאטרלי בעקבות פרשת המורה אדם ורטה, יצירותיה מוצגות בארץ ובעולם.

הסדנא לאמנות רמת אליהו,רח' שאול המלך 5, ראשל"צ טלפון :  03-9617477,[email protected]

קרדיט צילום: צורת תרבות ,רננה רז ותנועת תרבות –דורון אדר קרדיט צילום : בוריס קרביץ ומישל פלטניק:צאלה גרינברג ומישל פלטניק

הצילומים מאושרים לשימוש . לפרטים נוספים-אורית חסון ולדר:0545923094 [email protected]