החברה העירונית ראשון לציון, תרבות, ספורט, נופש - עמוד הבית

החברה העירונית ראשל"צ לתרבות, ספורט ונופש בע"מ
טאבים צד
דלג על טאבים צד
אזור כפתורי הרשמה לפעילויות החברה
סוף אזור כפתורי הרשמה לפעילויות החברה

פתיחת תערוכות של טולי זיו ורות אורנבך

תערוכות של טולי זיו (סוס העץ) ורות אורנבך (גלויות שלא שלחתי) יפתחו בערב יום השואה ביום ד' ה- 1 במאי בשעה 19:30 - כולם מוזמנים 



טולי זיו/ סוס עץ

לאחר התערוכה "התנור"[שעסקה בנושא התנור שבנה אביו לשריפת גופתו של אייכמן] ממשיך טולי זיו לחקור וליצור בנושא שמעסיק אותו שנים,  הכחדת העם היהודי בשואה.

והפעם ההשראה לתערוכה היא אמו וחייה  באושוויץ. האם "שירתה" באושוויץ בביתן שנקרא " בלוק קנדה" :הן היו קבוצה של נערות ונשים שתפקידן היה לאסוף ולמיין את הציוד שהביאו עמם היהודים עימם לאושוויץ.

בין הציוד הרב שהובא ונערם שם היו גם צעצועים רבים  של הילדים שנשלחו לתאי הגזים,ובינהם גם סוסי עץ. ומכאן נגזר שמה של התערוכה "סוס עץ".

תנועת הנדנדה הסיזיפית של סוס העץ -סוס הנדנדה ,שלא מובילה לשום מקום, היא סימבול לילדות אבודה,ילדותם של כמיליון  ילדים שנכחדו בשואה.

תנועת הנדנדה היא משל לזמן שעמד מלכת,כמו זיכרון תמידי שאינו מוכן להעלם,ונתקע בזמן וצרוב בתודעה. 

אוצר התערוכה אריה ברקוביץ




גלויות שלא שלחתי-חודש מאי 1944 - רות אורנבך


כדור שני לשואה אני עוסקת בהבנייה של זיכרון, בסיפורי עבר הקשורים לאימת השואה שחוותה משפחתי, הצרובים ב-D.N.A לדראון עולם. בתערוכה אציג עשרות עבודות בצבע כחול על גבי נייר בטכניקת הציאנוטייפ. כל עבודה בפורמט של  גלוית דואר 10X15 סמ'.

הציאנוטייפ היא טכניקת הדפסה של צילום מן המאה ה-19 שאחד ממרכיבי החומר הנוזלי בו הוא "ציאניד" ובחשיפה לשמש הוא הופך לכחול – "כחול פרוסי"-"כחול גרמני",  שהינו גוון בעל משמעויות מורכבות בהקשר השואה. הוא  נוצר כתוצאה מתגובה כימית בין הגז ציקלון בי, ששימש להשמדתם של היהודים, לבין קירות תאי הגאזים. כתמי הצבע הכחול שנותרו על קירות תאי ההשמדה הם העדות המדעית המצמררת לשימוש בציאניד במרכיבי הגאז ה"ציקלון בי".

בסדרת העבודות שתוצג אני משתמשת באותם החומרים ששימשו להשמדה. מתוך הכתם של הנוזל הכימי הכחול אותו אני יוצקת על הנייר, אני מעלה כמתוך האוב דמויות של בני משפחה שלא שרדו, של אימי, אבי ואחי. כמו כן ערים, רחובות, נופים אירופאים , אותם צילמתי במסעותי. התוצאה היא לא העתק מדוייק של התמונות המקוריות, אלא הכלאה בין הצילומים , בין זיכרון מומצא ולבין ניסיון נואש לזכור.

גלויות אלו משחזרות  מסע מדומיין ברכבת אותו עשתה אימי במרחבים של אירופה עם ארבעת ילדיה שלא שרדו, בטרנספורט שיצא מהונגריה בחודש מאי 1944 אל מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. מסע עליו היא מעולם לא דיברה.

אלה גלויות ששליחתן נועדה מראש לכישלון, והן לעולם לא תשלחנה, הן ללא כתובת וללא נמען.

רות אורנבך

ליווי אוצרותי: ג'ניפר בלוך
הצטרפו אלינו ברשתות החברתיות
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד